ארכיון טקסטים של שמאלנים שנתקלתי בהם בפייסבוק ואמרתי וואלה חזק

כל המאמרים

40 אחוז מילדי אמסטרדם מוסלמים

בנט צייץ משהו על כך ש40 אחוז מילדי אמסטרדם הם מוסלמים. הפחד שזה מעורר במידה מסוימת מוצדקת, אמסטרדם לא בטוחה ליהודים וזה בין היתר בגלל הדעות הרקובות שהרבה מוסלמים באים מבית.

ובכל זאת, בואו לא ניכנס לפאניקה בבקשה. מרכזי מסחר משכו אליהם יותר הגירה מרוקאית בשנות החמישים ולכן ספציפית בערים …

אמונות רדיקליות ופוטנציאל רדיקלי

אז לפני כמה חודשים הסתכם הסתכם משפט נגד החוליגנים שתקפו את הישראלים במשחק מכבי-אייאקס. במהלך המשפט נחשף שאותם חוליגנים לא פעלו משאיפה ׳להגן על העיר שלהם מהחוליגנים של מכבי׳ אלא ממניעים אנטישמים. לא אנטישמי במובן של אנטי ציונות אלא אנטישמיות במובן הטהור של המילה. אותם חוליגנים לא יכלו שלא לבטא …

תגובה על התגובה של יוסי דהן על Beyond Suspicion

לפני כשלושה שבועות פרסמתי כאן, פוסט ארוך, (קישור בתגובה הראשונה) שהתבסס על הרצאה בכנס שיזם דר' גיא אבוטבול, במכללה למינהל לכבוד צאת ספרו החדש של חברי פרופ' ניסים מזרחי שיצא לאור לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה, "Beyond Suspicion, The Moral Clash Between Rooteness and Progressive "Liberalism מעבר לחשד: ההתנגשות המוסרית בין …

תגובה על Beyond Suspicion

מאז פרסום מאמרו של פרופסור ניסים מזרחי "מעבר לגן ולג'ונגל: על גבולותיו החברתיים של שיח זכויות האדם בישראל" (קישור בתגובה השלישית) תפיסתו את שיח זכויות האדם ואת הליברליזם הפרוגרסיבי כמו גם את המחקר הביקורתי החברתי בישראל עוררו מחלוקות רבות (ראו למשל את מאמר התגובה הביקורתי של דר' ליהי יונה למאמר …

מישהי ביקרה אותי לאחרונה שאני מתייחסת לציבור הישראלי כמו חבורת אינפנטילים

מישהי ביקרה אותי לאחרונה שאני מתייחסת לציבור הישראלי כמו חבורת אינפנטילים כי אני כותבת שצריך להבין אותם מזווית הראיה שלהם וליצור הסברה שמשכנעת אותם מהמקום שלהם.

אבל לא יודעת כמה זה התייחסות אליהם כאינפנטילים כמו שזה פשוט מה שלמדתי על החברה. כל הפואנטה בעבודה של הגל ומרקס היא שכדי להגיע …

הרשות למאבק בעוני

הקמת רשות למאבק בעוני היא הדרך הכי טובה להחריף את העוני. הפתרון היחיד לעוני הוא אוניברסלי - כלומר, מדינת רווחה שתדאג לכולם, ולא תדאג לעניים. מדיניות שמכוונת לטיפול בעניים בדרך כלל יוצרת מובלעות של עוני, מנגנונים של תלות ואנשים שנופלים בין הכסאות - במקום שהעני יזוהה כאזרח שמקבל את מה שמגיע לו …

האינפלציה של ההון

אחת התופעות המרכזיות בכלכלה העולמית של 40 השנים האחרונות, היא ה"אינפלציה של ההון".

"אינפלציה של הון", משמעותה שאותה כמות של הון, (במונחי ערך כספי), מפיקה פחות תוצר. לדוגמה כאשר חברה שמייצרת ערך מוסף, (תוספת הערך המתבטא במכירות פחות קניות מחברות אחרות), של מליארד דולר היתה שווה פעם שני מילארד …

תרבות ערבית

יש כאלו שמייחסים את מראות הזוועה בסוריה ל״תרבות ערבית״ או ״אסלאמית״. לתרבות של מדינה יש ללא ספק השפעה על ההתנהלות בה, אבל סוריה בימי אסד האב היתה מקום בטוח למדי, וישנן תרבויות אסלאמיות בטוחות בהרבה כמו באיחוד האמירויות.

אבל זה ויכוח ישן. מה שאני רוצה לטעון, שמראות הברבריות והטבח …

We Have Never Been Middle Class

עיינתי בשני ספרים מעניינים לאחרונה - "We Have Never Been Middle Class" של הדס וייס, שעשתה עבודה אתנוגרפית על מעמד הביניים בישראל, בגרמניה ובארה"ב וטוענת שהמעמד הזה למעשה לא באמת קיים. מדובר במערכת אידאולוגית יותר מאשר מציאות חברתית. אנשים עושים תואר, קונים "נכס" עם משכנתא רצחנית, לפעמים מקימים עסק עם …

נוטים לטעון נגדנו שאנחנו מתנגדים לשוק

נוטים לטעון נגדנו שאנחנו מתנגדים לשוק. אלו כמובן שטויות. אף אחד לא אמר שבסוציאליזם אין שוק. גם מרקס חשב שאחרי המהפכה ימשיכו להתקיים שווקים. שווקים הם תופעה חברתית חשובה. מי שמתנגדים לכלכלת שוק הם כמובן הקפיטליסטים כי הם שונאים את החברה. מספיק לראות איך הם מתלהבים כרגע מספסרים (שהם מכנים …

עוד אתרים חמודים

מה זה?

לפוסטים בפייסבוק יש נטייה להקבר מהר מאוד. הם לא יופיעו במנועי חיפוש, והחיפוש של פייסבוק כמעט בכוונה גרוע בלדלות אותם — הוא מכוון יותר ל(((engagement))) מאשר לשליפה מדויקת.

זה עצוב מיוחד כשמדובר בפוסטים ארוכים מהרגיל, כשהידע התחומי של הכותבת ניכר, ונגזר על הפנינים ללכת לאיבוד בין שיתופים לבין פוסטים קצרים בסגנון ציוצים, או סתם הטפלות מצד האלגוריתם.

הטקסטים כאן הם לא תחליף בפני עצמם לספרים או מאמרים, ואי אפשר לבנות עליהם תפיסה פוליטית. הם לרוב נכתבים על נקודת מפגש בין נישות, בהקשר די מצומצם, כש"כולם מדברים על משהו". כל זה לא גורע מהאיכות שלהם, כמובן — תראו בהסתייגות הזו יותר הוראות שימוש מביקורת. כל האנשים המצוטטים כאן הם מבריקים, אבל הטקסטים כמעט אף פעם לא עומדים בפני עצמם. צורת השימוש שאני מכוון אליה כאן היא להשען עליהם בשביל לחפש מקורות מעמיקים יותר, או להעזר בהם כסיכומים.

הטקסטים הם לא ייצוג מלא של הדעות שלי, או תמיכה מלאה בכל דעותיו של הכותב; במילא הכותבים המובאים חולקים זה על זו בנושאים רבים. אין כמעט שום מכנה משותף מוצק בין הפוסטים שהוביל אותי להחליט האם לשמור אותם או לא, מלבד "הם עניינו אותי" — עם כל המעורפלות והתנודתיות של ההגדרה הזו.

איני מבין מאומה בהגות שמאלנית על כל גווניה, אין לי השכלה במדעי החברה, והאתר הזה הוא לא מבצע אוצרות ולא כתב עת. תסתכלו עליו יותר כהצצה לאוסף הסימניות הפרטי שלי. הסיבה שהוא פומבי זה כי הרגשתי שזה יהיה חמוד(:

תעשו חיים