ארכיון טקסטים של שמאלנים שנתקלתי בהם בפייסבוק ואמרתי וואלה חזק

תרבות ערבית

יש כאלו שמייחסים את מראות הזוועה בסוריה ל״תרבות ערבית״ או ״אסלאמית״. לתרבות של מדינה יש ללא ספק השפעה על ההתנהלות בה, אבל סוריה בימי אסד האב היתה מקום בטוח למדי, וישנן תרבויות אסלאמיות בטוחות בהרבה כמו באיחוד האמירויות.

אבל זה ויכוח ישן. מה שאני רוצה לטעון, שמראות הברבריות והטבח ההדדי האלה קרובות לכל חברה מפותחת יותר מאשר אנחנו יכולים לדמיין. הדוגמא האהובה עלי בהקשר זה היא מלחמת האזרחים הקצרה בגרמניה בין 1919 ל-1921 בקירוב. בלי נאציזם, בלי היטלר, ובלי תוכנית רצחנית כלשהי של מן דהוא, גרמנים מהוגנים מן השורה, חלקם בורגנים ובעלי משפחות, רצחו אחד את השני בדרכים המזוויעות ביותר האפשריות שאתם יכולים להעלות על הדעת: שריפה איטית של אברי גוף, ריטוש, הטבעה בנהר. וזה אחרי עשרות שנים של שגשוג יחסי ואחדות לאומית מטורפת בזמן מלחמת עולם.

מעניין שגם אז, וגם אחרי מלחמת העולם השנייה, היו כאלו שדיברו על ברבריות גרמנית ייחודית, ואמרו שגרמניה היא למעשה לא מדינה מערבית. אותו דבר אמרו על ספרד בזמן מלחמת האזרחים שלה (שהיו כלולות בה זוועות גרפיות לא פחות, מכל הצדדים), וכמובן גם על רוסיה בזמן מלחמת האזרחים המזוויעה שלה. זה לא חדש בכלל: ההיסטוריון יאקוב בוקרהארדט כתב על טבח ברומא שביצעו כוחות ספרדיים בעת החדשה המוקדמת ש״זה כנראה בגלל שדם אירופי לא זרם בעורקיהם״.

מה שאנחנו רואים בסוריה נגרם, יותר מכל, לא בגלל דינמיקה מהפכנית אלא בגלל התמוטטות מוסדות המדינה. כשאלו קורסים, קשה מאד לבנות חדשים במקומם, כל השנאות הישנות מתפרצות, חדשות נוצרות, ובעיקר - אנשים חשים שזה משחק סכום אפס, ושאם יפסידו במאבק הפוליטי ולא יקחו יוזמה ויתקפו את שכניהם, הם עלולים להפסיד את הכל. אז בפעם הבאה שאתם רואים מישהו כאן מעלה פנטזיות קלשונים ומייחל למלחמת אזרחים נגד היריבים הפוליטיים שלו (קפלניסטים, ביביסטים, רלביסטים, משיחיים, ניים איט), תזכרו את המראות מסוריה, ומגרמניה, ומרוסיה, ומספרד. אם אין מוסדות חזקים, סדר, ממלכתיות וביטחןן - יש טבח הדדי.