ארכיון טקסטים של שמאלנים שנתקלתי בהם בפייסבוק ואמרתי וואלה חזק

נוטים לטעון נגדנו שאנחנו מתנגדים לשוק. אלו כמובן שטויות. אף אחד לא אמר שבסוציאליזם אין שוק. גם מרקס חשב שאחרי המהפכה ימשיכו להתקיים שווקים. שווקים הם תופעה חברתית חשובה. מי שמתנגדים לכלכלת שוק הם כמובן הקפיטליסטים כי הם שונאים את החברה. מספיק לראות איך הם מתלהבים כרגע מספסרים (שהם מכנים בטעות "משקיעי נדל"ן") ומסחורות פיקטיביות מהסוג שכלכלת החוב (שהם מכנים "אשראי") מייצרת, מה שקרוי ביידיש צחה "לופטגעשעפט". מספיק לראות גם איך הם מעודדים אנשים להשתעבד לקרטלים פיננסיים. אין פה שום תמיכה בכלכלת השוק, אלא ניסיון לחבל בה מבפנים. יותר מכך - מי שבאמת מקיימים כלכלת שוק, בעלי עסקים קטנים, מוצאים את עצמם משועבדים לגורמים האלה, נכנסים לחובות, מעבירים להם נתחים משמעותיים מההכנסות שלהם ומשלמים שכר דירה מופקע. בצורה הזאת הקפיטליזם פועל כדי לחסל את כלכלת השוק.

כשהקפיטליזם נקלע למשבר הוא לא פותר אותו באופן "חופשי" וכבר לא טורח להעמיד פנים שהוא מעוניין בכלכלת שוק. כך, למשל, ישראל כובשת את הגדה המערבית, גוזלת ממנה מחצבים שעוברים ל"שוק" הבניה הישראלי, מונעת ממנה להתפתח ומנצלת את כוח העבודה הכבוש כדי לבנות לה בניינים אחרי שהיא הרסה את היכולת שלו להתפרנס בדרך אחרת. חלק מהקבלנים שמנצלים אותם יהיו מוכנים לפנות גם לגופי פשע כדי שיספקו להם אשראי אם הבנקים לא מספקים את זה וככה הגופים האלה מתחזקים והופכים לבעלי עניין בבנייה. האם זאת כלכלת שוק? לא, אבל אם הם לא יעשו את זה "כלכלת השוק" תיהרס. ככה בדיוק כלכלה שמבוססת על ספסרות וסחורות פיקטיביות מניעה אלימות.

כמובן, אין שום בעיה במשקיעים, ואין שום ציפייה שהממשלה תעשה הכל. להשקיע בדברים זה חשוב, בין אם משקיעים כסף ובין אם משאבים אחרים כמו עבודה. כשהציבור משקיע בדברים זה מראה שהוא רוצה לקדם את החברה לפי הדרך שבה הוא רואה לנכון, וכשההשקעה ציבורית יש כאן גם שיתוף פעולה ציבורי. ספסרות היא פשוט לא השקעה והיא לא מקדמת את החברה לשום מקום. מושקעים כרגע סכומים אדירים של כסף בניפוח של בועה פיננסית (ואני עוד לא מדבר על ההייטק, אותו "קטר של המשק" שאיננו מסוגל להתקיים בלי תמיכה ציבורית). הם יכלו ללכת להזנקה של התעשייה בישראל, הם יכלו ללכת לטיפוח החקלאות, הם יכלו ללכת לפיתוח של הפריפריה, הם יכלו ללכת לפתרונות אקלימיים, וכן, הם יכלו ללכת גם לקידום של אופני דיור טובים יותר, מהסוג שיזמים פרטיים לעולם לא יבנו. השקעה ציבורית היא לאו דווקא המדינה - גם קרנות ציבוריות יכולות להוביל מהלכי השקעות כאלו, לשפות את מי שמפקידים בהן כספים ולדאוג גם לצרכים החברתיים שלהם.

הקפיטליסטים הם אלה שמצפים מהמדינה לעשות הכל. הם באים ואומרים "אין לציבור שום סיבה לתמוך בדברים כמו תעשיה, חקלאות, פריפריה, אקלים ודיור, זה הגיוני לגמרי שכולם יספסרו ויסחרו בסחורות פיקטיביות ולא ישקיעו בתחומים האלו." מהר מאוד ההיגיון הזה קורס, כי הציבור בעצמו בכל זאת נסמך על כך שיש מפעלים ציבוריים, וכשההיגיון הזה קורס, במקום להגיד לציבור לקחת אחריות, מנסים להגיד "טוב, זה התפקיד של המדינה לדאוג שלא תהיה קריסה, אתם פשוט תמשיכו לספסר". אבל בכל זאת מצפים שהמדינה לא תפריע יותר מדי לספסרים כשהיא מתעסקת בדברים האלה ולכן היא אמורה, למשל, לנהל השקעה ציבורית בלי להעלות מסים, ולדאוג לבטחון תזונתי אבל להפשיר את כל הקרקעות החקלאיות. כשהיא לא מצליחה לעשות את זה הפתרון הכי הגיוני הוא לכבוש שטח אחר שיספק את הצרכים שלה ולצאת למלחמות תדירות כדי להגן על הקפיטליסטים (סליחה, על האומה).

כן, אני מכיר את ההצדקות לקניין הפרטי לפיהן הוא נדרש כי רק הבעלים של הקניין יכול לטפח אותו ולדאוג לו ובכך לשפר את מצבה של כל החברה. היו מי שהרחיקו לכת וטענו שהפועלים יהרסו לעצמם את הבתים אם הם יהיו בבעלותם. מספיק לראות איך נראים כרגע הבתים שהפכו ל"קניין" ואיך נראית החברה שמבוססת על ספסרות כדי להבין כמה התירוצים האלו מגוחכים. בעלי דירות בקושי מוכנים לעשות שיפוצים בסיסיים ובטח אי אפשר לצפות מהם לדאוג לדברים גדולים יותר כמו מיגון או לצרכים הקהילתיים בסביבת ה"קניין" שלהם.

חברה שוויתרה על כל השקעה יצרנית ומתעסקת רק בספסרות היא חברה גוססת שאין לה שום יכולת לפתח את עצמה או להגן על עצמה מקריסה. יש קשר בין ההפיכה של הספסרות בישראל לאתוס לבין כל ההתנהלות הדקדנטית של אנשים כאן. הם מבינים שאין שום עתיד אז הם סוחטים את כל מה שהם יכולים ממה שאנשים אחרים ייצרו בעבר.