ארכיון טקסטים של שמאלנים שנתקלתי בהם בפייסבוק ואמרתי וואלה חזק

אז לפני כמה חודשים הסתכם הסתכם משפט נגד החוליגנים שתקפו את הישראלים במשחק מכבי-אייאקס. במהלך המשפט נחשף שאותם חוליגנים לא פעלו משאיפה ׳להגן על העיר שלהם מהחוליגנים של מכבי׳ אלא ממניעים אנטישמים. לא אנטישמי במובן של אנטי ציונות אלא אנטישמיות במובן הטהור של המילה. אותם חוליגנים לא יכלו שלא לבטא את העמדות שלהם על יהודים ככלל - ׳לחסל אותם עם ציאניד׳, ׳הלוואי שהיטלר היה מסיים את העבודה׳ וכן הלאה. עם המון אירוניה, זה לא עצר את העצרת נגד פשיזם (עצרת שהייתה בפועל נגד ישראל) בדה האג להזמין את אחד ממנהיגי החוליגנים לנאום על הגנה מפשיזם.

אני לא יכולה לומר שכל הדרישות של התנועה האנטי ציונית אינן סבירות. ישראל מבצעת פשעי מלחמה ועלינו לעצור אותם. אפילו במחנה הציוני יש קשת של דעות. חלקן מכשירות את המלחמה אבל לא את ההרעבה, וחלקן ממש מגנות את המלחמה וקוראים לעצור אותה. המון יהודים ציונים מוחאים להשבת החטופים והסכם שלום. המון יהודים בגולה מחאו מול שגרירויות כדי לעצור את המלחמה.

אני משוכנעת גם שיש סקטור בתנועה האנטי ציונית שאינו אנטישמי. כשם שיש אנטי פמיניסטים שלא שונאים נשים. אבל התנועה האנטי ציונית בפירוש זיהתה שהיא יכולה לכרות ברית עם תנועות אנטישמיות, אפילו תנועות ימין מוסלמי והיא תיעדפה את הברית הזאת מעל הבטיחות של יהודים. אולי לא במכוון, אולי מתוך בורות ומתוך חוסר עניין להקשיב לקולות היהודים בחיים שלהם, הם לא הצליחו לזהות מקרים ברורים של אנטישמיות. אבל בשורה התחתונה זה מה שקרה.

לתנועה האנטיציונית הייתה האפשרות לחבור לציונים מתנגדי מלחמה כדי להפעיל לחץ על ישראל. אני אפילו חושבת שלחץ כזה היה נותן להם ארשת לגיטימיות בעיני העולם, הם היו מזהים נקודות לחץ אפקטיביות יותר על המערכת הפוליטית והם כנראה גם היו מסוגלים לשאוב יותר משאבים מישראל - הגישה לידע של התקשורת הישראלית של תנועות כמו בצלם. הגישה הישראלית לגדה וכן הלאה. הם בחרו לגנות לחלוטין את השמאל הישראלי והציוני ותיעדפו את הימין המוסלמי ובעיני זו טעות מטופשת. סליחה על הביטוי, הימין המוסלמי ברברי בדיוק כמו הימין הליכודניקי והטראמפיסטי ומאחר והם מיעוט פוליטי, אין להם כוח פלרמנטרי ועל כן הניסיון להפעיל לחץ דרך הברית המכוערת הזאת לא אפקטיבי. התנועה האנטי ציונית.

השימוש שלהם בביטוי ׳רדיקלי׳ מעניין בעיני. רדריקליזם הוא ניסיון לשנות מהיסוד את המערכת הפוליטית. רדיקליזם מתבטא בשני אופנים - אמונות רדיקליות ופוטנציאל רדיקלי. שני האופנים האלו לא נמצאים תמיד בהלימה. רפובליקנים מפעילים המון כח שמשנה בצורה רדיקלית את המערכת הפוליטית האמריקאית, אבל הם עושים זאת כדי להחיות עבר בו המערכת הכלכלית הייתה יציבה והועילה למשפחות לבנות. כלומר מתוך אמונות שמנסות לשמר משהו. מה שמכונה הרבה פעמים השמאל הרדיקלי מחזיק המון אמונות שלו היה להם הפוטנציאל לפעול, כנראה היו משנות את המערכת בצורה רדיקלית. אבל אין להם הכח הזה ולכן הם מדברים הרבה בלי לעשות הרבה.

הרבה פעמים כדי לגייס מספיק אנשים בשביל פיתרון רדיקלי, צריך הסכמה רחבה. ההפיכה של דרום אפריקה נתפסת כפיתרון נורא רדיקלי, אבל כדי להגיע לשם הם היו צריכים להתפשר, לקרוא ליחס שווה לאזרחים לבנים ולהימנע לחלוטין מאמצעים אלימים. השמאל הסוציאל דמוקרטי נתפס אצלי כרדיקלי באופן נורא מיוחד כי הוא באמת קורא לשינוי פוליטי שורשי, אבל הוא קורא לכך באמצעים שמאפשרים לו לצבור די כח כדי לעשות זאת.

מה שמכונה שמאל זהותני או שמאל אינטרסקציונלי כמעט באופן מכוון מסרב לאחוז בפוטנציאל רדיקלי. המטרה שלהם היא לזהות אי צדק בתוך המערכת הפוליטית שמבוסס על הצטלבות זהויות. באופן בלתי נמנע, הדרך היחידה לעשות זאת היא לזהות את הפער הבלתי ניתן לגישור בין הרוב לזהות המצטלבת. לכאורה יש פה קריאה רדיקלית כי יש פה שאיפה לשנות את החברה בצורה רדיקלית עבור זהויות מבודדות, אבל אין פה באמת יכולת לעשות שום דבר עם התיאוריה הזאת כי המטרה שלה היא לבודד את אותן זהויות ביחס להגמוניה.

הם יאמרו לנו שמיעוטים יכולים לשבור את המערכת כמו במקרה של סטון וואל או דרום אפריקה, אבל הם לא באמת מכירים באיחוד המאבקים, בהכרה במכנים משותפים, שאיפשרה את האמנציפציה הלה(ט?)בית או סיום שלטון האפרטהייד. הם ימחקו את ההיבטים הייחודיים למאבקים הללו שהפרידו בינם לבין מעשי הליצנות של ימינו. מילא היה מדובר באוכלוסיה עם כח פוליטי אמיתי. מילא היו אלו קטרים, כורי פחם או חקלאים. אבל אנחנו מדברות על הצלטבות זהויות, דהיינו על אוכלוסיות מוחלשות יותר ויותר ובכך על חילוק הכח נגד מכנה יותר ויותר רחב. איך שהוא כשמאבק של אוכלוסיות מוחלשות מצליח, האנשים האלו מנכסים את ההצלחה. אבל מאבקי קבוצות מוחלשות מצליחים כי הן מזהות כח פנימי. מזרחים ניצלו את המערכת הכלכלית כדי לטפס, דרום אפריקאים כרתו ברית עם אנשים לבנים. הם ניצלו קשרים עם כח, הון ומדיה כדי לטפס. הם לא הסתגרו.

בהיפוך של אותו מטבע, ניכר בעיני שהשמאל האינטרסקציונלי מסרב להכיר בקשר שלו עם תנועות ימין. כשהם אומרים לי שסוציאליזם ופשיזם לא קשורים זה לזה, אני מתקשה שלא לחשוב על הצורה בה לניניזם גלש לפשיזם, לצורה בה רבים בתנועה שיקרו לנו שאין פה שום בעיה, בסירוב להכיר בפשעי המלחמה שלצערנו נולדו מתנועת שמאל שהתפתתה לעבר הימין.

כח פוליטי או כלכלי נתפס במאבקי הצטלבות כמילה מגונה. כשאת אומרת שאת עובדת בתור מהנדסת בינה מלאכותית זה לא נתפס כנכס למאבק אלא רעיון מגונה. למה את לא נגרית, מזכירה או כותבת תוכן. למה לא תיעדפת עוני על טיפוס בצמרת הכלכלית. אני יודעת, אני בונה פה איש קש. יש המון אקדמאים שיסבירו איך אפשר לבנות מאבק הצלטבותי שלא נראה כל כך מגוחך. אבל התיאוריה שלהם לא הופכת לפרקטיקה. פרקטית כשאת הולכת לסקוואט מודרני את רואה אנשים ששונאים כח. אדם עם כח צריך בחוגים אלו להצניע את העובדה הזאת. להסביר איך למרות ההון, הוא חלק מהמאבק.

יש פה מתח. אוכלוסיות מוחלשות לא באמת פונות לסקוואטים כי אין להם מה לחפש שם. מי שרוצה להתחזק מוצא את עצמו מפלרטט עם קפיטליזם, פטריארכיה וההגמוניה. הרבה מהם פונים לימין, חלקם מוצאים עצמם בשמאל הסוציאל דמוקרטי. מי שפונה לסקוואטים הם אלו שעושים גלמוריזציה לעוני. ילדים של השכבה הבורגנית שמורדים באמא ואבא, קווירים שהבינו שהם בחיים לא יצליחו לצבור כח פוליטי, אנשים שמתעדפים את הנטיות הכי רעילות של עצמם במקום להתפתח. גדילה והתפתחות במבנים האלו נתפסת כמעשה מגונה.

הימין המוסלמי והשמאל האנטי ציוני מצאו הרבה במשותף מעל הבסיס הזה. השמאל האנטי ציוני לא ימצא כלום במשותף עם השמאל הציוני פשוט כי השמאל הציוני עבר אינטגרציה לחברה המערבית ועל כן יהדות נתפסת אצלם כממסדית, כימין ניאו ליברלי, כאנטי רדיקלית.

אני התחלתי לכתוב את הטקסט הזה כי אני חושבת על קווי הדמיון בין הצורה בה הימין המוסלמי חוטף פעילי שמאל לאידיאולוגיה המבחילה שלו לבין הצורה בה הימין הנוצרי חטף פעילות פמיניסטיות. יש משהו מפתה באידיאולוגיות ימין. בברבריות הלא מרוסנת, בתיעול שלהן של שנאה וגועל כדי לאגד אנשים נגד אויב משותף. הימין הרבה פעמים מחזיק בכח בצורה שונה מזו שאומרים לנו שעלינו להחזיק. הם לא תמיד פועלים דרך המערכת הכלכלית או הרפלמנטרית כדי להפעיל לחץ אלא משתמשים באלימות. לשמאל האינטרסקציונלי ולימין יש המון במשותף - התרסה נגד הצורה בה כח נוצר במערכת הקפיטליסטית. להבדיל מהשמאל הזהותני, לימין יש גם כח בפועל. יש להם הרבה בריונים שלא יבחלו בשום אמצעים. משום מה זה עדיף בעינם על סוציאל דמוקרטים, ציונים ותנועות פוליטיות אחרות.