היום יש לי זמן. לקראת ההופעה הערב ב"תדר" לקחתי חופש. מכיוון שכך, אכתוב באריכות את עמדתי ביחס לרקע ולנסיבות החברתיות שהובילו לאסון אוקטובר.
לפני כשנה חזינו בעימות בין שני כוחות. הגמוניה בנסיגה הנלחמת על מקומה, מול הגמוניה צומחת התובעת את מקומה. זירת הקרב נקבעה באיצטדיון "הרפורמה המשפטית". שני הצדדים …
פייסבוק הזכיר לי שהיום לפני תשע שנים שאלתי שאלה שהובילה לאחד הדיונים הכי מעניינים שהיו בפייסבוק שלי. באותה תקופה, התפוצצה פרשת רייצ'ל דולזאל. למי שלא זוכרת, דולזאל היתה פעילה בארגון גדול וותיק לזכויות של אפרו-אמריקאים, והפרשה התפוצצה כשהתגלה ששני הוריה של דולזאל הם לבנים, ודולזאל "עברה" כשחורה וכך התקבלה לתפקיד …
כל עניין ה"האם היית מעדיפה להתקל בגבר או בדב ביער" מצביע על שני דברים מאוד מעניינים בעיני:
בני אדם גרועים בטירוף בלהעריך הסתברויות וסיכונים. זה באמת די מדהים עד כמה. כתבתי על זה המון פעמים בעבר, והדוגמאות שנתתי היו פעילויות כמו סקי, רכיבה על אופנועים, וכמובן הלוטו.
ספציפית, אנשים …
לקראת האחד במאי המתקרב. כמה הערות כלליות על הפעילות הסוציאליסטית האפקטיבית ביותר במאה ה 21.
הסוציאליזים הדמוקרטי מבוסס על שני מוסדות חברתיים מרכזיים, שגודלם ומוטת ההשפעה שלהם הם המנבאים הטובים ביותר לשוויניות בחלוקת ההכנסות ולהעדר מצוקה חומרית.
המוסד הראשון הוא ארגוני עובדים, ו"מועצות עובדים", (מוסד מקביל לועד עובדים המתקיים …
אני נתקל באיזו אמירה שחוזרת הרבה בקרב סוציאליסטים שלפיה רוב האנשים למעשה תומכים בחזון הכלכלי שלנו גם אם הם מצביעים לימין. מעבר לכך שסוציאליזם הוא לא "חזון כלכלי" אלא חזון פוליטי-חברתי כוללני יותר, האמירה הזאת בדרך כלל מבססת את עצמה כל כך שאנשים חושבים שצריך להשקיע יותר בתחומים כמו רווחה …
הָרַחְמָנוּת הַזֹּאת יֵשׁ וְסוֹפָהּ לְהוֹלִיד אֶת הַמַּתָּנָה הַבְּזוּיָה,הַמְּאוּסָה כְּכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁאוּלַי לֹא …
לפוסטים בפייסבוק יש נטייה להקבר מהר מאוד. הם לא יופיעו במנועי חיפוש, והחיפוש של פייסבוק כמעט בכוונה גרוע בלדלות אותם — הוא מכוון יותר ל(((engagement))) מאשר לשליפה מדויקת.
זה עצוב מיוחד כשמדובר בפוסטים ארוכים מהרגיל, כשהידע התחומי של הכותבת ניכר, ונגזר על הפנינים ללכת לאיבוד בין שיתופים לבין פוסטים קצרים בסגנון ציוצים, או סתם הטפלות מצד האלגוריתם.
הטקסטים כאן הם לא תחליף בפני עצמם לספרים או מאמרים, ואי אפשר לבנות עליהם תפיסה פוליטית. הם לרוב נכתבים על נקודת מפגש בין נישות, בהקשר די מצומצם, כש"כולם מדברים על משהו". כל זה לא גורע מהאיכות שלהם, כמובן — תראו בהסתייגות הזו יותר הוראות שימוש מביקורת. כל האנשים המצוטטים כאן הם מבריקים, אבל הטקסטים כמעט אף פעם לא עומדים בפני עצמם. צורת השימוש שאני מכוון אליה כאן היא להשען עליהם בשביל לחפש מקורות מעמיקים יותר, או להעזר בהם כסיכומים.
הטקסטים הם לא ייצוג מלא של הדעות שלי, או תמיכה מלאה בכל דעותיו של הכותב; במילא הכותבים המובאים חולקים זה על זו בנושאים רבים. אין כמעט שום מכנה משותף מוצק בין הפוסטים שהוביל אותי להחליט האם לשמור אותם או לא, מלבד "הם עניינו אותי" — עם כל המעורפלות והתנודתיות של ההגדרה הזו.
איני מבין מאומה בהגות שמאלנית על כל גווניה, אין לי השכלה במדעי החברה, והאתר הזה הוא לא מבצע אוצרות ולא כתב עת. תסתכלו עליו יותר כהצצה לאוסף הסימניות הפרטי שלי. הסיבה שהוא פומבי זה כי הרגשתי שזה יהיה חמוד(:
תעשו חיים