ארכיון טקסטים של שמאלנים שנתקלתי בהם בפייסבוק ואמרתי וואלה חזק

שוב ושוב כותבים לי כאן בתגובות תומכי ממשלת הפשיסטים משפטים על רבין - ״רבין אשם״, ״רבין נתן להם רובים״, ״רבין הביא אותם מטוניס״, ״רבין הביא עלינו אלפי הרוגים״ וכו׳. בואו נשים סוף אחת ולתמיד לשקר העילג הזה. העובדות הן כאלו.

ישראל נלחמה והותקפה מיומה הראשונה, עוד בהצבעה באו״ם (כ״ט בנובמבר 47) כבר התחילו המתקפות נגדנו.

הטרור הפלסטיני היה הרבה לפני אוסלו, מסוף שנות ה-60 היו גלי פיגועים כולל חטיפת מטוס סבנה, טבח הספורטאים במינכן, הטבח בנמל תעופה לוד, קרית שמונה, מעלות, האוטובוס בכביש החוף, ניסיון ההתנקשות בשגריר ארגוב, הטבח בסיני, הפיגועים בדלפקי אל-על בוינה ורומא ועוד ועוד.

מה שרבין וממשלתו ניסו לעשות, זה מה שהיה עושה כל מנהיג ראוי שרוצה בטובת מדינתנו וזה לעצור את מעגל הדמים. לא מתוך מקום אוטופי או תמים, לא מתוך מחשבה ילדותית שאפשר להגיע ״לניצחון מוחלט״, אלא מתוך הבנה ששיח והסדרים עם הפלסטינים ישפרו את מצבה של ישראל ביטחונית, כלכלית ובכלל.

רבין צדק בענק ההליכה להסכמי אוסלו במקביל להליכה להסכם השלום עם ירדן, היוותה מקפצה מטורפת במעמדה של ישראל בעולם והובילה לבוסט חסר תקדים בכלכלה הישראלית, ההייטק התחיל לצמוח, השקעות בינלאומיות החלו להיכנס לכאן וישראל הפכה מכלכלה מסוגרת לשותפה הולכת וגדלה בכלכלה העולמית.

ברור שההליכה בנתיב השלום מול הפלסטינים עוררה התנגדות - היא עוררה התנגדות מצד גורמי דת רדיקליים בצד הפלסטיני (חמאס, ג׳יהאד איסלמי וכו׳) ומצד גורמי דת רדיקליים בצד הישראלי (הכהניסטים, הכתות החרד״ליות וכו׳). אלו ואלו איימו לשרוף את הרחובות כדי למנוע את תהליך השלום וכך היה. מטבח גולדשטיין במערת המכפלה בפברואר 1994 ודרך האוטובוסים המתפוצצים של 94-96.

אבל האמת היא שאוסלו לא מת עם הטבח במערת המכפלה או האוטובוסים המתפוצצים, הוא נרצח יחד עם רבין. לאחר הירצחו של רבין פרס עשה טעות היסטורית בכך שלא הלך לבחירות מהירות ונתן לנתניהו ולשותפיו בימין הקיצוני למסגר את אוסלו כסיבה הבלעדית לפיגועי חמאס ולעשות דה-לגיטימציה להסכם. בעקבות זאת נתניהו ניצח ב-1996 ואוסלו נקבר קבורת חמור.

הדברים המשמעותיים שנותרו מאוסלו עד היום הם ההסכמים הביטחוניים בינינו לבין הרשות הפלסטינית (שמצילים חיים של ישראלים רבים כל חודש) והעובדה שמאז ישראל התקבלה כחברה רצויה במשפחת העמים (משהו שממשלת הכהניסטים הזו עובדת יום-יום כדי לבטל ולהפוך אותנו למצורעים).

האם אוסלו הוא הסיבה שהתחילו הפיגועים? ברור שלא!

האם אוסלו קשור לשבעה באוקטובר? נתניהו נכנס לראשונה למשרד ראש הממשלה ב-96, אם הוא היה חושב שההסכמים גרועים הוא לא היה ממסמס את ההתקדמות בתהליך משיקולים פוליטיים אלא מבטל את ההסכמים. הוא לא ביטל כי אפילו הוא מבין שהם נכס לישראל (לא כמו חמאס שהוא נכס אישי שלו ושל סמוטריץ׳ ואסון לישראל). ובכל מקרה - באוסלו אף אחד לא דרש להעניק מיליארדים לחמאס במזוודות דולרים או לתת חסינות להנהגה שלהם, גם אף אחד לא האמין שממשלות חסרות אחריות יקפיאו את המצב ולא ימשיכו לדבר ולנסות ולהתקדם על מנת להיפרד.

אבל אוסלו ״נתן להם רובים״ - הנשקים הקלים שהרשות הפלסטינית קיבלה במסגרת הסכמי אוסלו הם כאין וכאפס מול מה שמוברח יום יום תחת ממשלות נתניהו לתוך שטחי ישראל (לארגוני הפשע בחברה הערבית) או לשטחי הגדה ופיפס מהמיליארדים שהועברו במזוודות לעזה ושימשו לרכישת נשק כבד ובניית מיני צבא מתחת לאף שלנו, גם בחיזבאללה עם כוחות רדואן שהכינו לנו שבעה באוקטובר על סטראודים מעבר לגדר ונתניהו וממשלתו שתקו.

אז מה אתה מציע? זה פשוט מאוד.

במצרים הגענו להסכם שלום - ו 47 שנים כמעט לא נשפך דם.

בירדן הגענו להסכם שלום - ויותר מ-30 שנה כמעט לא נשפך דם.

עם הפלסטינים הגענו להסכמים ביטחוניים והם מחזיקים עד היום ומצילים חיים של אלפי ישראלים.

מלבנון נסוגנו ב-2000 וקיבלנו 23 שנים של שקט יחסי (למעט המלחמה ב-2006) ואם הייתה כאן מנהיגות שמטפלת בזמן אמת בהתחמשות חיזבאללה יכולנו להמשיך עם זה ומזמן להיות בנורמליזציה עם לבנון.

מה הניסיון מלמד אותנו? שהסכמים זו הדרך. לא הסכמים מול אויב שאוהב אותנו או שהחליט להיות פרו-ציוני, אלא עם אויב שיש לו אינטרסים לחתום איתנו הסכם + הוא חטף ממנו מפעם לפעם. ממשלת ישראל הבאה צריכה לפעול יום-יום, שעה-שעה כדי לחתור להסכמי נורמליזציה עם כל מדינה מוסלמית שתחפוץ - לבנון וסוריה, ערב הסעודית ואינדונזיה, כל מי שאפשר לדבר איתו, צריך לעבוד ולדבר איתו ובמקביל להתחיל לפעול אקטיבית, על בסיס יומיומי כדי לשפר את מצבנו מול הפלסטינים. לעצור את טירוף חוות הטרור הבלתי חוקיות, לעצור את האלימות בגדה המערבית, לדרוש מהרשות הפלסטינית רפורמות מקיפות נגד שחיתות והסתה ובעד דמוקרטיזציה ובמקביל לעבוד עם הקהילה הבינ״ל כדי לשקם אותה ולהחזיר אותה להיות גוף משמעותי ולהתחיל יחד לדבר על הסדרי קבע מדורגים והיפרדות בינינו לבין הפלסטינים. בכפוף לאבני דרך, בליווי מלא של האמריקאים ומדינות מערביות וערביות נוספות ולומר מתוך שקיפות מלאה וחשיבה פרגמטית - אנחנו לא רוצים שום ״ארץ ישראל השלמה״ אבל רוצים לדעת שאנחנו נפרדים משכנינו מתוך הבנה שיש לנו את מה שאנחנו צריכים בשביל להגן על עצמנו ושיש את המכניזם הנדרש על מנת שבצד השני לא תתפתח מדינת טרור.

האם זה אפשרי? ברור שזה אפשרי!

זה תלוי רק בנו. וגם אם זה ייקח זמן, עצם ההליכה לשם, עצם החזרה של ישראל ממדינה מחרחרת ריב ומדון למדינה שוחרת שלום כבר ישנה דרמטית את מעמדנו בעולם ויפחית את השנאה שהולכת וצוברת תאוצה וחשוב מכך - זה יחזיר את האוויר לריאות של החברה הישראלית. אם נחזור לאוסלו, אז אוסלו לא רק חיזק את הכלכלה והביא הסכמים ביטחוניים והוריד מאיתנו מיליוני פלסטינים מבחינת אחריות כלכלית, הוא גם נתן תקווה והפיח אמונה שאפשר אחרת. זה דבר חזק מאוד שלא יסולא בפז.

בפעם הבאה שידברו איתכם על אוסלו או רבין, תבקשו מהדוברים שישלו נעליהם מעל רגליהם כי רבין ואוסלו הביאו דרך, גם אם לא היו מושלמים וגם אם הייתה אלימות (כאמור הייתה גם לפני), בסופו של דבר אלו שמגנים את רבין ואוסלו הביאו עלינו יותר אלימות, יותר דם, יותר הרוגים ונזק ויאוש. אני מעדיף את התקווה על פני היאוש, אני מעדיף את קורבנות השלום על פני קורבנות המלחמה.

אני מאמין שקרוב היום שיקומו כאן רבינים ופרסים, שיהיו לנו בן גוריונים והרצלים חדשים ומתוך ההריסות נבנה את ישראל מחדש. וגם אם זה ייקח כמה שנים או יותר לנקות את הרעל ולסתום את החורים בספינה על מנת לבנות מחדש טוב יותר, זה אפשרי, זה מתבקש וזה עלינו