ארכיון טקסטים של שמאלנים שנתקלתי בהם בפייסבוק ואמרתי וואלה חזק

אני מביא פה הסבר שנראה לי שרצוי לחזור עליו פעם בכמה זמן, כדי שלא יעשו מהמושג הזה סלט.

עד למהפכה הצרפתית, (למרות שגם זה לא נכון לכל מקום ומקום אפילו באירופה), מעמד היה קודם כל סטטוס חוקי פורמלי' (המילה "שדרה חברתית" כנראה יותר מדויקת). לאצולה, לכמורה, לתושבי הערים, ולעובדי האדמה חסרי הבעלות הפורמאלית על הקרקע, היו מערכות שונות של זכויות וחובות פורמליות.

למערכות השונות הללו היתה משמעות כי הן השפעו באופן דרמטי על ההכנסה בפועל של מי שהשתייך אליהן. והדבר היה נכון במיוחד לגבי האיכרים שהיו במעמד של חוכרים זעירים/לשעבר צמיתים, ובנוסף היו גם המעמד הגדול ביותר, בפער ענק, וגם המעמד העני ביותר.

במעמדות האחרים ההבדלים היו יותר בעלי משמעות מבחינת כוח פוליטי, אך לא בהכרח מבחינת הכנסה. כך למשל לאציל יכל היה להיות יותר כוח פוליטי פורמלי מלסוחר, אך הסוחר היה יכול להיות עשיר ממנו.

המהפכה הצרפתית וכיבושי נפולאון, ביטלו באופן חד וגורף את החלוקה המעמדית הפורמלית במערב אירופה. בבריטניה זה קרה בתהליך איטי יותר אך בכיוון דומה.

לכן כאשר סוציאליסטים רפורמיסטים לוקחים בעקבות ובהשראת מרכס, את מושג "המעמד" ונותנים לו משמעות חדשה, זה כבר אינו מעמד המוגדר ע"י סטטוס משפטי פורמלי. המעמד מוגדר ע"י היכולת לנכס, (להפוך לשלך), את תוצרי החברה. בהגדרה זאת ברור שבמאה ה 19 בעלי המפעלים, והבנקאים אינם באותו מעמד כמו פועלי הייצור. לכל אחד מהתעשיינים והבנקאים היתה יכולת לנכס לעצמו דרך הכנסה, כמות גדולה פי כמה וכמה מזאת שיכל לנכס לעצמו הפועל העירוני או האיכר החוכר הזעיר.

ההבדל הזה נובע מהשיטה הכלכלית- חברתית ובאופן יותר קונקרטי מהפער בניהם מבחינת השליטה ב"גורמי הייצור". לפועל יש רק את כוח עבודתו, לאיכר החוכר יש את חוזה החכירה, (שמהותית אינו טוב בהרבה מחוזה בין עובד למעבידו), לעומתם לתעשיין יש מפעל, ולבנקאי יש בנק שאינו גורם ייצור לכשעצמו אך יש לו שליטה ישירה ועקיפה במפעלים ובנכסי ייצור אחרים.

במאה ה 19 באירופה היתה לפערים הללו גם משמעות פוליטית אוטומטית, כי זכות הבחירה וההבחרות בארצות אירופה בתקופה זאת, הייתה מותנת בפועל בגובה ההכנסה.

התאורים של הגורמים הקובעים את הכנסתו, (כלומר כוח הניכוס), של כל אדם ואדם הולכים ונהיים מורכבים יותר עם התפתחות הכלכלה הפוסט פאודלית.

למשל יכול במאה ה 21 להיות אדם שהוא שכיר, אבל בעל חוזה ההעסקה המעניק לו שכר גבוה יחסית עקב מומחיות יחודית או עקב מתן שירות חיוני לבעלי ההון הגדול, ואדם זה יהיה לכן בעל יכולת ניכוס גבוהה בהרבה מזאת של בעל דוכן פאלפל לא מאוד מצליח שהינו "עצמאי" לחלוטין.

לפרופסור באוניברסיטה יש לא רק יותר הכנסה מנהג המונית שהינו בעלים באופן ישיר של אמצעי הייצור שלו, (המונית), אלא גם סטטוס ציבורי גבוה בהרבה. כלומר מעמד פוליטי המעניק לו כוח מעצם תוארו. כוח שבא בנוסף ליכולת הניכוס שלו. לכן הפרופסור יחתום מן הסתם על עצומות כ"איש רוח", ומנהג המונית פחות סביר שיבקשו לצרף את שמו ל"אנו החתומים מטה".

בקצרה מי שמנסה ברבע הראשון של המאה ה 21, (וכנראה כבר מראשית המאה 20), למיין למעמדות לפי השאלה הלא מאוד מרכזית: של "האם אתה בעלים ישיר של אמצעי ייצור או לא בעלים ישיר של אמצעי יצור?" יגיע לתוצאות מאוד מוזרות שלא לומר מגוחכות.

הרבה יותר נכון לחלק מעמדית או לפחות להצביע על נטיה לשייך מעמדי, לפי פרמטרים של הכנסה והשכלה. כאשר בפועל יש כמובן מתאם גבוה בין הכנסה ובין השכלה וגם בין הכנסה והשכלה ובין הערך נטו של ההון שבבעלותך, (נכסים פחות חובות).

המעמד הגבוה בישראל זה קודם כל האחוזון העליון של בעלי ההכנסות. הם מי שהכנסתם תהיה גדולה לפחות פי 4-5 מההכנסה הממוצעת ופי 10 מההכנסה הממוצעת בחציון התחתון. הם גם אוחזים בהרבה יותר מאחוז אחד מסך ההון נטו בישראל. המעמד הגבוה בהגדרה הרחבה יותר זה שני העשירונים העליונים. של בעלי ההכנסות. הם מחזקים בישראל בקרוב ל 45% מההכנסה הפנויה, (כלומר הכנסתם נעה מקרוב לפי 2 מההכנסה הממוצעת ומעלה), ובקרוב ל 40% מההכנסה הכוללת. באופן לא מפתיע אצלם, (ולא רק בקרב האחוזון העליון מתוכם), נמצא יותר ממחצית מסך ההון בישראל. הם גם בממוצע בעלי השכלה פורמלית הגבוהה בהרבה מהממוצע, וחייהם אכן נוחים יותר, לפחות מהבחינה החומרית ומבחינת הסטטוס החברתי שלהם. אפשר כאמור לקרוא להם "המעמד הגבוה". אני מעדיף מטעמים הסטוריים את השם "בורגנות". אולם הם דומים לבורגנות של המאה ה 19 בעיקר בכולת הניכוס שלהם, ודי שונים ממנה בלא מעט מאפיינים צורניים.

היתר נמצאים מתחתם בפער גדול עד גדול מאוד, (יש ירידה משמעותית מאוד בהכנסה, במעבר משני העשירונים הגבוהים לעשירון שמתחתם), ואפשר לקרוא ליתר הזה, גם בשמות "זעיר בורגנות", ו"מעמד העובדים", המשקפים את תלותם בעבודה השכירה נטולת פרמיה של יחודיות/זכות יתר, או את יכולת הניכוס המוגבלת שלהם.

הם לא זהים, וגם לא שווים בהכנסתם. אך כולם נכון שיופיעו תחת ההגדרות, "זעיר בורגנות" ו"מעמד עובדים", למרות שחלקם "עצמאיים" האוחזים ישירות באמצעי הייצור שלהם, או אפילו בעלי דירה יחידה שהם גרים בה או משכירים אותה ושוכרים במקומה דירה אחרת.