ארכיון טקסטים של שמאלנים שנתקלתי בהם בפייסבוק ואמרתי וואלה חזק

אני רואה שלכבוד ציון עשרים שנים לפטירתה של נעמי שמר

אני רואה שלכבוד ציון עשרים שנים לפטירתה של נעמי שמר אנשים מציגים אותה כמי שקידמה את הערכים של "הישראליות" ותוהים מה היא הייתה אומרת על המצב הנוכחי. אין לי מושג מי היא הייתה אומרת עליו אבל היא בבירור אחת האשמות בו. אני ממליץ לקרוא בעניין הזה את המאמר שדני גוטווין כתב עליה תחת הכותרת "החלוציות הבורגנית" ואני מתבסס כאן בעיקר עליו.

תחשבו למשל על ההתפרקות של הקיבוצים כאחד הסממנים של המשבר. מה היה לשמר להגיד על הקיבוצים? היא הייתה בת קיבוץ בעצמה אבל זה מה שיש לה לספר על ההקמה של קבוצת כנרת - "כשאמא באה הנה, יפה וצעירה, אז אבא על גבעה בנה לה בית." זה כבר לא אירוע היסטורי שקיבל מימדים מיתיים בקרב החלוצים והצאצאים שלהם וכבר לא סיפור על מפעל בנייה קולקטיבי, זאת אידיליה משפחתית על שני אנשים שחיים על גבעה. בהמשך היא מאפיינת את הקיבוץ בעיקר מתוך התייחסות לחורשה, לסירה ולשכשוך רגליים, והמלחמה מוזכרת רק באגביות.

זה כנראה מה שהכשיר את הקרקע לזהות את מפעל ההתנחלויות כהמשך של הקיבוצים - ההיאחזות מבחינתה היא "כמו לפני שנות אלף בקיבוץ" וסמל ל"ארץ ישראל הישנה", ולמה? כי מסתובבים בה יחפים, קוראים שירה, מגדלים צמחי נוי וצולים דגים ובעיקר נהנים מ"כל האור וכל הפנאי". כמו שהמלחמה לא מעניינת אותה בשיר על הכנרת, היא גם לא עוצרת לרגע אחד לשאול בשיר למה לעזאזל אמורים לשבת בסיני ולמה יש שם חיילים כי זה עלול להרוס את האידיליה שלה.

נעמי שמר באמת כתבה שירים יפים, אבל זאת שירה למעמד פנאי שמחפש את הנוחות שלו ובכל זאת רוצה להרגיש "חלוצי" וחלק מ"ארץ ישראל הישנה". שמר כאילו באה להגיד לו "זה בסדר, תעשה מה שאתה רוצה, אתה לא חייב לאף אחד כלום". במקרה הטוב היא האמא הרוחנית של אגי משעול - משוררת שמגדלת פרחים במושב, נרתעת מעיסוק בפוליטיקה והבן שלה הוא סטארטאפיסט. במקרה הרע אפשר למתוח קו ישיר בינה לבין "סתלבט בקיבוץ". היא באמת ניסחה את הישראליות, אבל היא ניסחה אותה מחדש באופן שפירק אותה מכל תוכן סוציאליסטי, וזה גם מה שמפרק כרגע את המדינה.